בימים שבהם הבטיח האינטרנט להפוך כל דלפון למיליארדר, והכל ריחפו בבועה המפורסמת, אנשים התקשו לשמוע על חסרונות המחשב, המולך הכל יכול המודרני. כיום, לאחר הנפילה הכואבת אל קרקע המציאות, הראל תובע יחס מציאותי יותר, רומנטי פחות, ומזהיר לא להתייחס לטכנולוגיה כאל קסם.

 המחשבים טועים, קורסים ונדבקים בווירוסים - זה ידוע. אבל הראל מתייחס בספרו למגבלות הפנימיות, שלא ישתנו לעולם. "שימו את התוכנה הנכונה במחשב - והוא יעשה עבורכם כל מה שתרצו", מצטט הראל הנחה מקובלת, ומיד מפריך אותה: "זה ממש לא נכון. אנחנו, החוקרים בתחום מדעי המחשב, לא עשינו די כדי לחשוף, להמחיש ולהבהיר את יסודות המדע שלנו בכלל, ואת ההיבטים השליליים שלו בפרט. כך נותר הקהל הרחב מאושר בשאננותו, חופשי לעקוב ביראת כבוד אחר הפיתוחים הטכנולוגיים, להתענג על יישומים חדשים ולהתלהב מן האפשרויות העתידניות הגלומות בנושאים כמו תקשורת מיידית, מציאות וירטואלית, אינטליגנציה מלאכותית, והאופי הגלובלי של מהפכת האינטרנט".

 יש תוכנה מושלמת?

 הכוח האמיתי של המחשבים, לדבריו, לא טמון במעבד אלא באלגוריתמים, מלה שנגזרה משמו של המתמטיקאי הערבי פרסי מוחמד אל חוואריזמי. מדובר בסדרת פעולות המבוצעות על ידי המחשב, ופותרות בעיה. הראל מדמה את האלגוריתם למתכון, את החומרה לתנור ולכלי אפייה ואת המתכנת לאופה. המתכנת (או בונה האלגוריתמים) הוא בעצם זה שכתב את המתכון. כפי שתנור ותבנית לא יכולים להכין עוגה ללא המתכון, כך הם המחשבים בלי האלגוריתמים: דלים ביכולתם ומוגבלים למספר פעולות בסיסיות.אבל אלגוריתם מבריק ככל שיהיה עלול להוביל לתוצאות הרסניות, למשל עקב כתיבת קוד עם שגיאות. פרופסור הראל מזכיר, למשל, את התפרקות הטיל הצרפתי אריאן 5 ביוני 1996, פחות מדקה אחרי שיגורו. הסיבה היתה שגיאה בשורת קוד, שניסתה לטעון מספר בן 64 סיביות במחשב שגודלו 16 סיביות בלבד, וגרמה לתוכנית לקרוס.